• אבחון טיפול ומניעה

    האבחנה הרפואית לפיברומיאלגיה מתבססת עד היום על תגובת כאב ללחיצה על 18 נקודות רגישות

    read more
  • בלוטת התריס ופיברומיאלגיה

    הממוקמת מאחורי עצם הגרוגרת מייצרת את 2 ההורמונים האחראים על חילוף החומרים בגופנו:

    read more
  • בלוטת יתרת הכליה

    שחיקה של האדרנל – בלוטת יותרת הכליה ותופעות עייפות, חולשה ופיברומיאלגיה

    read more
  • פיברומיאלגיה ועייפות כרונית

    פיברומיאלגיה הינה תסמונת מורכבת המאופיינת בסימפטומים רבים מאוד שהעיקרי מביניהם הוא כאב עמוק ומתמשך. כלל התופעות גוזלות מהלוקים בהן את איכות החיים לעיתים עד כדי אי יכולת לתפקד במטלות היומיום.

    read more
  • מחלת הנשיקה

    מחלת הנשיקה – אפשטיין בר – השם “הרומנטי” מחלת הנשיקה מתייחס למחלה הויראלית הנגרמת בדרך כלל על ידי וירוס אפשטיין. הוירוס מועבר ברוק, גם כשהוא נישא באויר כתוצאה מהתעטשות או שיעול.נכון להיום כ- 90% מתושבי העולם המערבי הינם נשאים של וירוס אפשטיין בר – מחלת הנשיקה, גם אם לא חוו או לא היו מודעים לכל שחלו בה

    read more

בלוטת יתרת הכליה

שחיקה של האדרנל – בלוטת יותרת הכליה ותופעות עייפות, חולשה ופיברומיאלגיה

מבחינה קלינית ההתייחסות להפרעות בתיפקוד האדרנל היא למצבים הקיצוניים של מחלת אדיסון – תת פעילות ומחלת קושינג – פעילות יתר, לאחר זיהוי מובהקות בבדיקות מעבדה. מחלות אלה מאובחנות בכ-2% מהאוכלוסיה בלבד. לעומת זאת ההערכה כי חולשה מסוימת קיימת אצל קרוב ל-80% מהאוכלוסיה המערבית. ד”ר אק מתייחס במאמריו לדרגות השונות של היחלשות בלוטת האדרנל עד למצב המוגדר על ידיו כשחיקת אדרנל, מצב אופייני לסובלים מפיברומיאלגיה ומעייפות כרונית.
ככלל חולשה של בלוטות האדרנל מאופיינת בעייפות, תשישות וירידה עד היעדר יכולת להתמודד עם מצבי עקה – סטרס.

הסימנים לאיבחון עצמי של חולשה של האדרנל:

1. אסטמה, ברונכיטיס, שיעול כרוני – הירידה ברמות הקורטיזול המופרש על ידי האדרנל אינה מאפשרת לגוף להתמודד מול הטריגרים שמחלישים או פוגעים במערכת הנשימה בתהליך החיסוני. בשל הקושי בהתמודדות הנובע מרמות קורטיזול נמוכות נתפסת האסטמה כמחלה רגשית.

2. אלרגיות – התהליך הדלקתי המתקיים במצב של אלרגיה אינו מנוטרל בשל היעדר רמות מספיקות של קורטיזול שתאפשרנה התמודדות עם האלרגן.

3. הפרעות שינה – עפ” השעון הביולוגי רמת השיא של קורטיזול המופרש על ידי האדרנל היא בסביבות 8:00 בבוקר והיא יורדת במהלך היממה עד לשעה 23:00. כאשר מהלך ייצור הקורטיזול אינו תקין, הרמה המופרשת בבוקר נמוכה ובשעות הערב מתרחש תהליך “פיצוי” ומופרשת רמה גבוהה מדי, כך נמנעת היכולת להיכנס למצב רגיעה עד להירדמות.

4. עם התגברות תהליך שחיקת האדרנל מפצה הבלוטה על החסר בקורטיזול על ידי ייצור יתר של אדרנלין (תגובת “הילחם או ברח”) מה שמפריע להירדמות ולמהלך שינה בכלל.
במצבים אלה לא מתאפשרת שנת REM – RAPID EYE MOVEMENT – שלב החלימה בשינה – והגוף לא מצליח ליהנות משינה מרעננת.

5. לחץ דם נמוך וסחרחורת – בעת שינויי פוזיציה בעיקר קימה מכריעה, שכיבה או מישיבה לעמידה נדרש אדרנלין שמסייע לדם המצטבר באיזור הבטן להזין את הקצוות ובעיקר את הראש. כאשר רמות האדרנלין המופרשות נמוכות מדי לחץ הדם נמוך ושינוי המצב גורם לסחרחורת, בתחילה מופיעה התופעה לעיתים אך היא עלולה להחמיר.

6. מצבי דלקת – גלוקוסטירואידים ובראשם הקורטיזול הם למעשה נוגדי דלקת אנדוגניים, ככל שרמתם יורדת חשוף הגוף יותר לפגיעה של תהליכים דלקתיים. בכלל יש לשים לב שבכל המקרים בהם האדם מגיב טוב לטיפול סטירואידי קיים כשל בייצור הטבעי של הורמונים אלה ויש צורך בחיזוק האדרנל.

7. היפוגליקמיה – נפילות הסוכר וחיפוש אחר פחמימות פשוטות או חומרים מגרים אחרים להעלאת האנרגיה כמו קפה, אלכוהול, שמים הם תוצאה של ירידה בהפרשות ההורמונים החיוניים להתמודדות. יש חשים לב לפרוגרסיביות של מצבים אלה הנובעים מכך שככל שצורכים יותר פחמימות פשוטות עולה רמת האינסולין הגורמת לנפילות סוכר מהירות, להתמודדות נדרשות רמות גבוהות של קורטיזול ושל אדרנלין, מה שכמובן מגביר את היחלשות הבלוטה (ובמקביל גם מחליש את הלבלב.).

8. כאבי ראש המלווים בתחושת כובד או ריקנות, הפרעות קלות בזיכרון, במיקוד ובריכוז. תחושות כאלה עלולות לנבוע מהאטת זרימת הדם לכיוון הראש בשל רמות האדרנלין הנמוכות.

9. חולשה וכאב באזור האגן, הברכיים והקרסוליים.

10. על פי ד”ר אק עם היחלשות האדרנל יורדת יכולתה של המערכת להתמודד עם מעמסה מכל סוג, אחד מהמאפיינים הוא הקושי לעכל חלבונים ארוכי שרשרת, ד”ר אק טוען שההמנעות מבשר והנטייה לצמחונות מלאה מצביעה בכל המקרים על חולשה תיפקודית של האדרנל.

בשלבים המוקדמים ניתן לטפל בתופעות אלה בהצלחה רבה על ידי התאמת תזונה אופטימלית, תוספי מזון וצמחי מרפא. בכל המקרים חשוב לתמוך באדם על ידי שינוי אורח החיים והמערך הרגשי שגרם לתופעות מלכתחילה

בכל המקרים של עייפות מתמשכת יש, בכל המקרים, לשלול באמצעות בדיקות מעבדה ואיבחון מקיף
הפרעות בתיפקוד הלב, אנמיה, זיהומים ו/או דלקות מסוגים שונים, טפילים במערכת העיכול, חוסרים תזונתיים ועוד.